מקור ישעיהו כ״ו:ד׳
4 בִּטְח֥וּ בַיהֹוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהֹוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃
פירוש שד"ל על ישעיהו כ״ו:ד׳
4 בטחו בה' עדי עד, אחר שאמר כי ה' ינצור את הבוטחים בו, הסב הדבור לבני אדם, ואמר להם, א"כ ראוי לכם שתבטחו בו עדי עד.
5 כי ביה ה', אין כי זה נותן טעם, אלא כחו לחזק הענין, כן, ביה ה' בטחו, שהוא צור ומשגב לעולמים, ומלת צור גם היא לשון מתדמה ליצר ולתצור; מלת כי מצויה הרבה במליצת השיר לחזק, עיין למעלה א' כ"ט, ט' ד', י"ג י', י"ד א' וכ"ז, ט"ו ח' וט', ולמטה כ"ו י"ט, ול"ב י"ג.